למידה נכונה מקצרת את זמן הלימוד והופכת אותו למשמעותי וליעיל יותר. האזינו לפודקאסט שיצרנו עבורכם בדיפוזיה

ראשית, חשוב להבין שקריאה חוזרת של חומר אינה נחשבת למידה פעילה ואינה מאפשרת הטמעה אמיתית של המידע. זו רק "קריאת קדם-לימוד". קריאה חוזרת של הערות או טקסטים אינה גורמת למעורבות פעילה בחומר ומובילה לשכחה מהירה. הדגשה או קו תחתון גם הן לא נחשבות לטכניקות לימוד פעילות וקשורות באופן חלש לשיפור הלמידה. המקורות מצביעים על מספר שיטות מבוססות מדעית המשפרות באופן משמעותי את היכולת לשמר מידע ולשלוף אותו מהזיכרון:

תרגול שליפה  ומבחני תרגול עצמי:

זוהי טכניקת לימוד המבוססת על זכירה בזמן מאוחר יותר. היכולת להיזכר בתשובה לשאלה משפרת את הלמידה יותר מאשר חיפוש התשובה בטקסט. כרטיסי פלאש, למשל, יעילים יותר כאשר כותבים את התשובה לפני הפיכת הכרטיס, במקום רק לחשוב שיודעים אותה.

ניתן לשלב תרגול שליפה באמצעות שימוש במבחני תרגול או שאלות כדי לבחון את עצמך ללא שימוש בספר או בהערות. אפשר גם ליצור שאלות מקוריות שאתה חושב שיופיעו במבחן. יצירת כרטיסי פלאש ותרגול השליפה עמם אף מסייעת בשמירת המידע.

שיטות כמו תרגול שליפה וכרטיסי פלאש עשויות להרגיש קשות או מתסכלות בהתחלה, אך למעשה הן יותר שימושיות כי הן דורשות הוצאת מידע מהמוח, בניגוד להכנסתו (קריאה). מבחני תרגול עצמי משפרים את עצמת הלמידה ויעילותה. אפילו טעויות תוך כדי תרגול יכולות לשפר למידה לטווח ארוך. מבחני תרגול מאפשרים לך להעריך במדויק מה אתה באמת יודע, בניגוד לקריאה חוזרת שיוצרת "תחושת יכולת שגויה".

למידה מרווחת

זו אחת השיטות היעילות ביותר ללימוד חומר מורכב. היא מעודדת לימוד לאורך תקופה ממושכת במקום דחיסת חומר לילה לפני מבחן.

כאשר המוח כמעט שוכח משהו, הוא עובד קשה יותר כדי להיזכר במידע. ריווח הלימוד מאפשר למוח ליצור קשרים בין רעיונות ולהתבסס על ידע שניתן לשלוף בקלות מאוחר יותר.

לימוד מרווח על פני מספר ימים מוביל לשמירת מידע טובה יותר מאשר למידה ארוכה ומרוכזת. זה עוזר להטמיע את המידע לעומק ולשמר אותו לטווח ארוך.

לימוד מרווח נחשב לאחת מאסטרטגיות הלמידה המשפיעות ביותר. כמות הזמן הכוללת המושקעת עשויה להיות זהה או פחותה, אך לומדים את המידע בצורה עמוקה יותר ושומרים הרבה יותר ממנו לטווח ארוך.

לימוד כל הלילה פחות יעיל מאשר לימוד מספר שעות לפני השינה וחזרה בבוקר.

הסבר החומר (להפוך למורה):

להסביר מושג במונחים פשוטים וברורים (טכניקת פיינמן) היא אחת הדרכים היעילות ללמוד אותו במהירות ולהבין אותו טוב יותר. הרעיון הוא: "אם אתה רוצה להבין משהו טוב, נסה להסביר אותו בפשטות".

הסבר של חומר בקול רם במילים שלך, כאילו אתה המדריך ומלמד את המושגים בכיתה, היא אסטרטגיית לימוד פעילה. זה מצביע על הנקודות שבהן אתה מבולבל וזקוק למידע נוסף, ומסייע לך לשמר את המידע.

הסבר לאחרים היא דרך מצוינת "לקדד" מידע ולהבטיח שאתה מבין אותו היטב. תלמידים שלומדים לבד ואז מלמדים אחרים משיגים תוצאות לימוד טובות במיוחד. הסבר לאחרים מפתח שליטה בחומר.

מעורבות פעילה אחרת בחומר:

מעורבות פעילה היא תהליך של בניית משמעות מהטקסט, הכולל יצירת קשרים לחומר מהרצאות, גיבוש דוגמאות וויסות עצמי של הלמידה.

במקום רק לקרוא, נסה ליצור מפות קונספט או דיאגרמות שמסבירות את החומר, ליצור שאלות ובעיות ולפתור אותן ("סוג של בוחן פתע עצמי"), לגבש דוגמאות שרלוונטיות לניסיון שלך, או לפתח סמלים שמייצגים מושגים.

עבור קורסים מדעיים (כמו ביוכימיה, אנטומיה-פיזיולוגיה), חשוב לתרגל בעיות ולהסביר את השלבים ומדוע הם עובדים.

שינה:

שינה חיונית לתפקוד המוח, יצירת זיכרון ולמידה.

במהלך שינה, המוח מארגן את הזיכרונות ומשלב ידע חדש עם מושגים קיימים. העברת מידע מאחסון לטווח קצר לטווח ארוך מתרחשת בין מפגשי לימוד, ובמיוחד במהלך שינה.

לימוד (כמו חזרה על כרטיסי פלאש או סיכומים) לפני השינה יכול לשפר את יכולת השליפה.

שינה איכותית לפני מבחן משפרת ערנות וזיכרון לחומר הנלמד.

גישה מנטלית וסביבת למידה:

התמודדות עם קושי: שיטות לימוד שמרגישות קלות (כמו קריאה חוזרת) פחות יעילות משיטות שמרגישות קשות (כמו תרגול שליפה, מבחני תרגול). למידה אמיתית צריכה להרגיש קצת קשה. אם זה קל מדי, כנראה שלא לומדים.

פוקוס והימנעות מהסחות דעת: היכולת למקד קשב היא מיומנות. הגבלת הסחות דעת, במיוחד ניתוק מטלפון ומדיה חברתית, חיונית. ריבוי משימות פוגע ביעילות ובאיכות הלמידה ובזמן הנדרש ללמידה. הפחתת זמן מסך משפרת פוקוס.

מטא-למידה: הבנה של איך ללמוד נושא מסוים היא קריטית והופכת את התהליך ליעיל ומהיר יותר. חשוב להתנסות ולמצוא מה עובד בשבילך.

שינוי סביבת הלימד: לפעמים שינוי סביבת הלימוד יכול להגדיל את ביצועי השליפה.

לימוד ב"פרצים" : מפגשי לימוד קצרים ועצימים (למשל 30-45 דקות) יעילים יותר ממפגשים ארוכים ומובילים לריכוז טוב יותר ושמירת מידע.

פעילות גופנית:

פעילות גופנית יכולה לשפר זיכרון וביצועים קוגניטיביים. היא גם מגבירה אנרגיה ונלחמת בעייפות, מה שמסייע להתניע את תפקוד המוח.

לסיכום, שיפור שימור המידע ושליפתו תלוי במעבר משיטות לימוד פסיביות כמו קריאה חוזרת לשיטות אקטיביות כמו תרגול שליפה, למידה מרווחת, הסבר החומר במילים שלך, ומעורבות פעילה אחרת. תנאים פיזיים כמו שינה מספקת ופעילות גופנית תומכים בתהליכי עיבוד הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי הכללי. בנוסף, גישה מנטלית נכונה, הכוללת התמודדות עם קושי, פוקוס והימנעות מהסחות דעת, ומודעות לאופן הלמידה (מטא-למידה), משפיעים באופן קריטי על יעילות הלמידה ושמירת המידע